השימוש בצמחים לצורך רפואה הינה מסורת ארוכת שנים של עמים שונים. עם התפתחותה של הרפואה הקונוונציונלית, השימוש בצמחי מרפא הפך לפחות נפוץ. בתרבויות שונות בעולם השימוש בצמחי מרפא הינו אמצעי הטיפול העיקרי, בין תרבויות אלו נכללות הרפואה ההודית והרפואה הסינית.

צמחי המרפא מטפלים במגוון רחב של בעיות, הטיפול הינו הדרגתי ולעיתים מראה השפעה רק כעבור זמן, לעומת התרופות הכימיות המטפלות בבעיה בצורה אגרסיבית ומהירה.

עם זאת, ליעילות המהירה של התרופות הכימיות, נלוות גם תופעות לוואי לא רצויות ומזיקות. בשנים האחרונות, עקב המודעות הגוברת של הציבור להשלכות השליליות שבשימוש בתרופות כימיות, שוק צמחי המרפא והנטורופתיה נמצא בהתפתחות מתמדת.

חקיקה בתחום צמחי המרפא:

כיום קיימים בעולם אלפי מינים של צמחי מרפא, בארץ ישראל רוב צמחי המרפא מוגדרים כצמחי מאכל על פי הנחיית משרד הבריאות. בהנחיית משרד הבריאות צמחי המאכל ניתנים למכירה חופשית ומכיוון שאין להם יכולות רפואיות כלשהן, אין לציין יכולות כאלה על אריזתם.

רק חלק קטן מהצמחים מוכרים על- ידי משרד הבריאות כצמחי מרפא וככאלה עליהם להימכר בבית המרקחת בלבד.

לאחרונה, החלו להתפתח תקנות שונות בדבר צמחי המרפא, כך למשל צמחים שיש הוכחה לכך שהינם מצחי מרפא מסורתיים בשימוש של שלושים שנה לפחות, מוכרים כצמחי מרפא.

מגמה זו גורמת לכך ששוק צמחי המרפא נשלט ע"י יצרנים תעשייתיים ודוחק יצרנים קטנים מן השוק מכיוון ואין ביכולתם להעביר תיעוד בדבר השימוש בצמחים שלהם כתרופות מסורתיות.

גם צמחים אינם תמימים:
חשוב לציין, שגם בשימוש בצמחי מרפא ישנם סיכונים. מכיוון שאין רישום מדויק של תופעות הלוואי הנובעות משימוש בצמחי מרפא, ומכיוון שאין חובה לייצרם בהרכב מדויק בכל פעם, שילוב של צמחי מרפא עם תרופות כימיות קונוונציונליות עלול לגרום נזק למטופל ואף לסכן את בריאותו.

סכנה זו הינה גדולה בעיקר לאור העובדה שרוב המטופלים הנוטלים צמחי מרפא בנוסף לתרופות הרגילות שלהם אינם מדווחים על כך לרופאים להם.

איך מסווגים את צמחי המרפא?

צמחי מרפא ניתנים לחלוקה על פי הרכיבים הפעילים בצמח, על פי השפעתם הפיזיולוגית או על פי הבעיה בה הם מטפלים.

דוגמאות לצמחי מרפא פופולאריים:

פרופוליס

מופק משרף צמחים ע"י הדבורים ונאסף מכוורות על- ידי בני האדם. יש סוגים שונים של פרופוליס ובהתאם לכך משתנות סגולותיו הרפואיות. הפרופוליס ידוע בהיותו חומר מחטא, בנוסף הוא משמש לחיזוק השיניים בהופעת עששת ולטיפול בזיהומי הרפס.

תה ירוק

המיוחד בתה הירוק לעומת שאר סוגי התה הוא שלאחר קטיפתו הוא עובר הרתחה מיידית לצורך שמירה על רכיביו הפעילים. על אף שמקורו של התה הירוק הוא במזרח, כיום הוא נפוץ מאוד גם בעולם המערבי. לתה הירוק שימושים מסורתיים רבים בניהם: טיפול בזיהומים פטרייתיים, משכך כאבי ראש, מקל על גירויים בעיניים ועוד.

אלוורה

ממשפחת השושניים, מופיע בצורת עלים קוצניים. בחלק הפנימי של עליו קיים הג'ל שמכיל את החומרים הפעילים. השימוש באלוורה נפוץ בעיקר לטיפול בסבוריאה, באפטות, כוויות עור ולטיפול בפצעים.

שקדים

גם צמח זה הינו ממשפחת הוורדיים ונפוץ בעיקר באזור הים התיכון ובין השאר גם בישראל. השקד מכיל הרבה סידן מגנזיום, אשלגן, מנגן ועוד. שימושיו העיקריים הינם טיפול בכולסטרול גבוה, טיפול באלרגיה ולטיפול בחרדה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן