משפחת המחטניים מכילה עצים ושיחים בעלי עלים דמויי מחטים, אשר לרוב יהיו מכוסי קשקשים. רוב המחטניים מוגדרים כעצים ירוקי-עד ומיעוטם עצים נשירים, משמע שהם משירים את עליהם בעונת הסתיו.

מאפייני עצים מחטניים

מחלקת המחטניים מכילה עצים כגון:

עצים מחטניים כוללים בין היתר גם מינים שונים של עצים כגון: אשוח, אשוחית, ארז, ערער וברוש. הם מהווים מקור כלכלי שאינו מבוטל מעצם היותם מקור עץ ונייר.

לעצים מחטניים עלים מאורכים המזכירים בצורתם מחט, או עלים אשר קשקשיים בקצוותיהם. ברוב המקרים מתפתחים קשקשים מתחת לזרעים, ולעיתים יהיו הם סגורים כך שייווצר אצטרובל דמוי פרי. ההאבקה בעצים אלו מתרחשת באמצעות הרוח, המפיצה למרחק את זרעיהם.

עצים מחטניים כוללים גם לעיתים זנים יחודיים של שיחים או צמחים מטפסים ומשתרעים. על אף שהם לא צומחים על גזע זקוף בפני עצמם, זנים מסוימים יכולים לצמוח ולהגיע לגבהים ענקיים. בין עצים אלו נמנים זני אורנים כמו פיצאה ופסאודוטסוגה, שמגיעים לגובה של 50 מטרים, ועצי הסקויה, שגובהם מעל ל-100 מטרים.

התאמת המחטניים לגידול בישראל

מוצאם של רבים מהעצים המחטניים הינו בתנאי אקלים צפוניים או הרריים, בהם שוררת לחות רבה וטמפרטורה נמוכה מהרגיל לאורך זמן. בישראל, ארץ שבה החום שולט ברוב ימות השנה, לא ניתן לגדל עצים מחטניים באופן אידיאלי. על כן, לא כל סוגי העצים ממשפחת המחטניים אכן מגיעים לארץ, ואלו שמגיעים מותאמים בדרך כזו או אחרת לתנאי האקלים בארץ.

בין המינים שמיובאים לארץ נמנים:

משפחת האורניים

עצים חד-ביתיים וחד-מיניים. מוצא רובם בחצי הצפוני של כדור הארץ וחלקם באזורים קרים במיוחד.

משפחת האראוקריים

עצים דו-ביתיים בדרך כלל. מוצאם במחצית כדור הארץ הדרומי; דרום אמריקה, אוסטרליה ואיים בדרום האוקיאנוס השקט.

משפחת הברושיים

משפחה גדולה הנחלקת ל-17סוגים. בעלת 125 מינים ועוד בני-כלאיים מתורבתים רבים. רובם נושאים בבגרותם עלים דמויי-קשקש, ולעיתים רחוקות דמויי-סרגל.

משפחת הטקסודיים

משפחה זו כוללת עצי ענק. בעולם יש 10 סוגים ו-15 מינים. חלק מהמינים הינם נשירים. חלקם בעלי עלים מחטניים-סרגליים וחלקם עם עלי קשקש. אצלנו בארץ ניתן לראות שבעה מינים משישה סוגים שונים.

משפחת הטקסיים

כולם דו-ביתיים. במשפחה 6 סוגים שמקורם הוא מחצי כדור הארץ הצפוני.

משפחת הפודוקרפיים

עצים דו-ביתיים. קיימים 12 סוגים באזורים חמים יחסית, בחצי כדור הארץ הדרומי.

העצים המחטניים הם בעלי רגישות לקרקע מלוחה ולרסס ים. בנוסף לכך, באזורים בהם ישנו אבק רב קיים חשש לצריבה ופגיעה בצמחים. אחת הדרכים להתמודד עם התופעה היא שטיפת העלים, אשר מקלה על רגישותם הגבוהה.

מלבד זאת, עצים מחטניים נפגעים קשה מהתחממות הקרקע, כאשר השורש חווה את הפגיעה הקשה ביותר. בסביבת אקלים חלש בגשמים נגרם להם יובש קשה. לפיכך, חלקם הגדול של העצים זקוק לטיפול מיוחד מעבר לשטיפה שמקלה על הרגישות, ולכן מומלץ ביותר לדאוג לקרקע מוצלת בעלת חיפוי שוכל להגן על הצמחים.

פגעים ומזיקים

עצים מחטניים נחשבים לעמידים ביחס לשאר סוגי העצים כנגד רוב המזיקים. עם זאת, איצריה, כנימה קמחית וכנימה פלורידית אינן מושפעות כלל משרף העצים, שידוע כגורם מרחיק מזיקים. במידה שהעץ נחלש, פגיעתן של הכנימות עלולה להיות הרסנית והוא עלול לגווע.
סירידיום ומצוקוקוס, שהן סוג נוסף של כנימות, עלולות גם הן לתקוף עץ שנחלש. גורמי סיכון נוספים לעצים מחטניים הינם פטריית הדיפלודיה והדברה בריסוס. כל אלו קטלניים לעצים מחטניים, גם כאשר המינון הוא מזערי.

2 תגובות

  1. מחלת הקצוות בברושיים ,האם מוכרת לכם?
    קצוות הצמחים מתיבשים ונושרים.
    לפעמים גורם להתיבשות כל הענף..

  2. אני מכיר רק את ברוש הביצות טקסודיון דו טורי מה השמות של שאר העצים ואיפא ניתן לראותם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן