הדרים – עצי הדר לגינה

הדרים ומטפסים – צמחים מבוקשים

גינות הבתים הפכו בשנים האחרונות למיני פרדסים, שכן כמעט כל בעל גינה כיום שותל עץ הדר אחד לפחות. כך שעץ הדר הפך לחלק בלתי נפרד מרוב הגינות הביתיות.

ההדרים אמנם אוהבי מים ושמש ומאוד סובלים מקור קיצוני, אך יש בהם ובפירותיהם יתרונות עצומים, כגון ריח ניחוח הממלא את הגינה והבית למשך חלק לא קטן מהשנה, הפירות העסיסיים, המשמשים בעיקר לאכילה יישירה או סחיטה למיץ, כמו גם בסיס לתבשילים רבים ומגוונים.

פירות ההדר מלאים בוויטמינים ומינרלים, אשר העומד בראש הרשימה הוא ויטמין הסי, המסייע להצטננויות או אפילו למניעתן במקרים מסויימים.

פריחת ההדרים נפוצה באביב, לקראת חג הפסח, אך הפירות מבשילים בסתיו ואף לקראת החורף, במשך כל החורף ועד לסביבת חודש אפריל.

בקיץ, ההדרים מהווים מוקד משיכה של זבובי הפירות, הפוגעים בפירות ועש המנהרות, הפוגע בעלים, אך לא בפרי. נגד שני המזיקים הללו קיימים תכשירי טיפול ספציפיים, אשר ממגרים אותם בלבד

הדרים נפוצים בארץ

בין עצי ההדר הנפוצים בארצנו בכלל, ובגינות הבתים בפרט, ניתן למנות את: קלמנטינה מסוג "מיכל", פומלית, פומלה לבנה, תפוז סיני ולימון סיני, תפוז דם, אשכולית אדומה או לבנה, לימון פרסי, מנדרינות, תפוז מזן "ולנסיה", תפוז מזן "שמוטי" , אתרוג, תפוז בעל טבור, הידוע גם בכינויו "תפוזינה",  פומלה אדומה, חושחש, תפוז מזן "וושינגטון", לימון בטעם מתוק, לימון חמצמץ ועוד.

טיפול בעצי הדר

יש הממליצים לגזום את ענפי ההדרים, לאחר תום הקטיף, היות שגיזום שכזה יגרום לפריחה גדולה יותר וייתן לעץ סיכוי לתנובה גדולה יותר של פירות.

כמו כן, אין להשקות יותר מדי ובוודאי שלא ישירות על גזע העץ, על מנת שלא ירקיב.

מטפסים

צמחים מטפסים מהווים יתרון עצום בגינת הנוי, גם בשל המראה היפיפה של השתרכות הצמח, גם בשל הריחות המשכרים של חלקם, גם בשל הפירות הטעימים של כמה מהם וגם בשל יכולתם להוות חיץ טבעי לא קטן בין הגינה לכל חלק אחר.

המטפסים נחלקים למעל לארבע מאות זנים שונים. כאשר בוחרים צמח מטפס, יש להתחשב במיקוומו בתנאי מחייתו ובגובה הרצוי לנו מבלי לגרום לנזקים מיותרים או נסיון לעקר את הצמח מן השורש, דבר שכמעט בלתי אפשרי.

מקור צורת הצמיחה של המטפסים למיניהם הוא בעובדה כי אין הם נמנים על משפחת העצים ולכן מסתמכים הם על צורות אחרות של אחיזה במשטח בור הם גדלים, כגון: קנוקנות- כמו בגפנים, שורשים הנפרסים לצורך טיפוס והתפרשות בחבד- כמו משפחת הקיסוס, כריות המשמשות לאחיזה- כמו סוג מסויים של פיקוס גבעולים המתפתלים והולכים ועוד.

בחירת מיקום הצמח המטפס חשוב מאוד שכן מטפסים יכולים להגיע לגובה רב ולא ניתן כמעט לבלום אותם בצמיחתם, על ן לא מומלץ לבחור מקום אשר יש בו מגבלת גובה בשל הפרעה למהלך התקין של הבית וכדומה.

מטפסים רבי משמשים כסוג של גדר חיה, אם כי לא סבוכה מדי, כגון הגפן, הבוגונויליה,היערה ועוד.


הפוסט הזה פורסם בתאריך עצים, צמחים. קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים