קומפוסט הוא תוצר של פסולת אורגנית שעברה תהליכי פירוק לגורמים קטנים על ידי חרקים, תולעים, שלשולים, חיידקים ואורגניזמים אחרים. הקומפוסט, או בעברית צחה, דשונת, משמש להזנה ודישון צמחים בשיטה אקולוגית וטבעית ללא חומרים כימיים המזיקים לאיכות הסביבה. לכן, הוא מהווה חומר הזנה טוב ביותר עבור הצמחים והאדמה.

הכנת קומפוסט בכמויות מסחריות דורשת אישור מיוחד ופיקוח. עם זאת, כל משפחה בישראל יכולה למחזר למעלה מטון אשפה אורגנית שהיא מייצרת בשנה, שמהווה כ-50% מהפסולת הביתית.

הפרדה של שאריות אורגניות ועיבודן בסביבה הקרובה חוסכת את כמות האשפה שמפונה למזבלות, נטמנת באדמה ובסופו של דבר מזהמת את מי התהום. שאר האשפה מורכבת מניירות, אריזות פלסטיק וקרטון. היא נותרת יבשה, כך שניתן למחזר אותה יותר בקלות.

הכנת הקומפוסט

הכנת הקומפוסט אורכת בין 3 ל-6 חודשים ולכן יש לייחד לתהליך פינה נפרדת באזור מוצל בגינה, ובמרחק מה מקירות הבית. אפשר להכין את הקומפוסט בערמה פשוטה בחצר, או במתקן הנקרא קומפוסטר, שאותו ניתן לבנות לבד או לקנות תמורת כמה מאות שקלים. עצות נוספות ניתן לקבל במשתלה המקומית שלכם, שם העובדים ישמחו לנדב עצות מועילות.

המתקן צריך להיות ללא תחתית, וזאת כדי לאפשר הגירה של יצורים האחראים לתהליך הפירוק מהאדמה שתחתיו. גם אנשים שמתגוררים בבניינים בעיר יכולים להכין כמויות קטנות של קומפוסט במיכל במרפסת ולהשתמש בו לדישון עציצים וצמחים ביתיים.

להכנת קומפוסט יש להשתמש בחומרים שנרקבים באופן טבעי כמו שיירים של לחם, פירות וירקות, ושאריות של אוכל מבושל. את כל השאריות יש לאסוף בפח ייעודי לפסולת, ולרוקן אותה מדי יום לערמת הקומפוסט או לקומפוסטר.

לתערובת מוסיפים פסולת גינה כגון עשבים, גזם דשא, נייר קרטון, נסורת, מעט אפר מדורות, והפרשות של בעלי חיים אוכלי עשב, אך לא של בעלי חיים טורפים, שהפרשותיהם מכילות וירוסים מזיקים לבני אדם.

אם ערימת הקומפוסט נגישה לבעלי חיים, יש להימנע מלהוסיף לקומפוסט מוצרי חלב ובשר, שעלולים לגרום לריח רע.

מבנה הקומפוסט

בתחתית הערימה יש ליצור שכבה של ענפים קטנים ועלים שנגזמו מעצים או שיחים שיפרידו את הקומפוסט מהאדמה, ויאפשרו אוורור וניקוז של נוזלים. אם מכינים את הקומפוסט בכלי עם תחתית, יש להוסיף מעל שכבת הגזם הגס שכבת אדמה. משכבה זו יהגרו אורגניזמים ומיקרואורגניזמים אל תוך האשפה, במיוחד שלשולים ותולעים, שיוצרים תעלות מוליכות אויר בתוך הקומפוסט.

על השכבות התחתונות יש להוסיף שכבות של אשפה רטובה מהמטבח ומהגינה, וגזם שיחים ועצים יבש לסירוגין, כאשר כל שכבה היא בגובה של בין 10 ל-20 ס"מ. על השכבה העליונה להיות יבשה ועבה כדי לא למשוך זבובונים לאשפה הרטובה, ועם זאת, עדיין לאפשר זרימת אויר.

טיפול בערמת הקומפוסט

בתקופת הכנת הקומפוסט, יש להשקות אותו מדי פעם במים כדי שיהיה לח. בערמה יבשה מדי לא יוכלו מיקרואורגניזמים לגרום לקומפוסטיציה, ואם היא רטובה מדי, היא תירקב. בנוסף, כדי לאפשר את אוורור מרכז הערימה, יש לערבב את הקומפוסט היטב בעזרת קלשון או מעדר פעם בשבוע או שבועיים.

מתי ניתן להשתמש בקומפוסט

הקומפוסט מוכן לשימוש כאשר צבעו הופך לחום כהה-שחור, כשהוא מתפורר בקלות, מריח כמו אדמת יער אחרי הגשם, אינו חם, לא מושך זבובים ולא גדלים בו עשבים. יש לקחת בחשבון שכל זמן שמוסיפים לערמת הקומפוסט עוד שכבות של אשפה, מתארך זמן ההכנה. עם זאת, אפשר לפנות את הקומפוסט המוכן מתחתית הערימה או להתחיל ערמה נפרדת.

את הקומפוסט המוכן טומנים באדמה בעומק של כ-5 עד 10 ס"מ ומעליו שותלים צמח, פרח או עץ. בדישון הראשוני יש להוסיף כמות גדולה, ובדישונים הבאים יש להפחית בכמויות. את שארית הקומפוסט יש לאחסן בשקים. עד מהרה תוכלו להתגאות בדשן האיכותי שיצרתם, עם מעט עזרה מהטבע כמובן.