קקטוסים

הקקטוסים נחשבים למשפחה הנפוצה ואף החשובה ביותר של צמחי המדבר ביבשת אמריקה. מעל 2000 מינים של קקטוסים מצויים אשר מסווגים כסוגי מינים רבים.

משפחת הקקטוסים משתייכים למשפחת הבוטניים, אלו צמחים שתפתחו לה ביבשת אמריקה מיד לאחר שהתפרקה יבשת גונדוונה. משפחת הקקטוסים היא משפחה של צמחים סוקולנטים אשר התפתחה במקור בסביבה מדברית ויבשה, הקקטוסים הינם בעלי יכולות שונות שתפקידן להקל על התמודדות הצמחים עם תנאי אקלים קשים כגון יובש וקרינה.

רוב רובם של הקקטוסים הם בעלי קוצים אשר מתפקדים למעשה כעלים, אלו עברו מעין הסתגלות אבולוציונית שתתאים אותם בתכונותיהם לתנאי האקלים קשים ,במצב של מחסור במים – אלו שיחים לא צמאים. הסתגלות אבולוציונית נוספת היא פיתוח תאים פוטוסינתטיים בענפים עצמם(או בגבעולים) ובכך יצירת צימצום שטח הפנים של הצמח (ויתור על העלים) תוך שמירה על היכולות היצרניות החיוניות שנחוצות לקיום כל צמח.

רוב הקקטוסים יכולים לקיים פוטוסינתזת. C.A.M. שתאפשר לקקטוס לאגור פחמן דו-חמצני במשך הלילה בתור חומצה אורגנית, כך תתבצע במהלך היום פוטוסינתזה (קשירת פחמנים במימן ויצירת סוכרים) כאשר הפיוניות שלהם סגורות, כך נוצר בעצם חסכון במים שאובדים עקב התהליך. אחד המאפיינים הבולטים של המשפחה הוא קיומם של אראול(Areoles).

האראולים הינם מעין גבעולים מנוונים שמטרתם לקשר בין הענפים לבין גוף הקקטוס,הירוק והעלים או הקוצים. כל הקוצים והעלים יוצאים מתוך האראולים. אלו נראים כמעין בליטות קשיחות או כצלקות עגולות או אליפטיות מסודרות בטורים או לחילופין במבנה גאומטרי כלשהו על גבי ה'ענפים'.

קוצי הקקטוס מתאפיינים במספר ישומים, האחד הוא הגנתם מפני אוכלי עשב ומזיקים גדולים, הסוואה, הפצת המין, יצירת מיקרואקלים נוח, על ידי צל ולחות סביב הצמח ובנוסף על ידי עיבוי טל המטפטף אל סביבת שורשי הצמח.

התפתחות משפחת הקקטוסים התרחשה ב'עולם החדש' פרט למין בודד, שיתכן והפצתו נעשתה על ידי ציפורים התפוצה הטבעית של כל סוגי הקקטוסים במשפחה מוגבלת אך ורק ליבשת אמריקה. ה'צבר' המוכר לנו היטב הינו בעצם מעין פליט שהגיע לספרד סמוך לגילויה של אמריקה על ידי קולומבוס ונכון להיום הוא שכיח באזור אגן הים התיכון ,בדרום אפריקה ובאוסטרליה.

בין הקקטוסים מצויים מיני סוגים אשר מכילים חומרים בשם מסקלין ואלקלואיד שגורמים לגירוי קולטני . מינים אלו משולבים בין היתר, ברפואה האלטרנטיבית ואף בטקסי פולחן של תרבויות מסוימות בידי הילידים בעולם החדש.

משפחת הקקטוסים מחולקת לארבע תת-משפחות:

Cactoideae – המכילה את רוב מיני הקקטוסים ה'כדוריים' וה'עמודיים'. המשפחה המגוונת ביותר (עציים, שיחיים, מטפסים ואפיפיטיים) הענפים לרוב אינם מקוטעים. ענפים לרוב כדוריים או גליליים. עלים מנוונים או חסרים כליל.

Opunioideae – המכילה את הצבר על סוגיו השונים. ענפים לרוב מקוטעים. נושאי 'Glochids' שהם סוג קוצים עדינים וקצרים כמעט בלתי נראים, כסיבי זכוכית, המהווים מטרד קשה לאדם במגעו עם הצמח.

Maihuenioideae – המכילה שני מינים בלבד, מינים המתאפיינים בתפוצה באזורים גבוהים.שיחיים. תת-משפחה זו אינה מסוגלת לפוטוסינתזת C.A.M.

Perskioideae – המכילה בה את ה Pereskia בלבד. צמחים מעוצים שיחיים ומטפסים, עם מטבוליזם של C.A.M. בענפים ומטבוליזם 'רגיל' (C3) בעלים. נושאים עלים וקוצים יחד. משפחה זו כוללת את המרכיבים הפרימיטיביים ביותר של הקקטוסים והיא כנראה הקרובה ביותר למקורם האבולוציוני.

טיפים לגידול קקטוסים ביתי:

  • רצוי להיזהר ולא להשקות בעודף על מנת לא לגרום לריקבון במערכת השורשים שלהם. אם בוחרים לגדלם מגדלים אותם במיכלים עדיף לתת להם קרקע קלה ומנוקזת היטב.
  • אם שותלים אותם בקרקע חלקם עשויים להגיע לגדלים גדולים מאוד אך זה לוקח לא מעט זמן אבל קורה. אם נשאירם במיכל נוכל להגביל את גודלם ללא קושי.
  • בתוך הבית במיוחד לאנשים ששוכחים להשקות. הקקטוסים יכולים להוות פתרון נפלא, הם יכולים להחזיק זמן רב על חלון- אמנם ללא פריחה- ללא השקיה

הפוסט הזה פורסם בתאריך השקייה, צמחים עם התגים , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים