צמחי פקעת ובצל הינם צמחים אשר בהם מצויים איברי אגירה תת – קרקעיים. הם חסכוניים במים הודות למבנה שלהם המאפשר אגירה.

תפקיד הפקעת הנמצאת לדוגמה בבצל וקנה השורש האלה הוא לאגור מזון, בעיקר עמילן המשמש את הצמח לגדילה ולקיום בעונות השנה הקשות.

הפקעת היא בדרך כלל גלגול של גבעול שהותאם לאגירת מזון . היא מתפתחת בדרך כלל מפרק אחד או מכמה פרקים של הגבעול אשר מצויים בתוך הקרקע . ככל שעובר הזמן הפקעת צוברת עובי ותוצרי הפוטוסינתזה עוברים ונאגרים בתוכה .

השוני בבצל:

מבנהו של הבצל מעט שונה מכיוון שבבצל אינו מתעבה הגבעול אלא, אך ורק העלים . גלדי הבצל הם המתפקדים בתור בסיסי העלים והם מלאים במעין חומר משמר. יחד עם הגלדים מצויים ניצני חדשים ובחלקה האחר התחתון של עוגת הבצל יושבים השורשים תוצר האגירה העיקרי של איברי אגירה אלה הינו העמילן שהוא רב – סוכר שאופיני בדרך כלל לצמחים .

אולם ניתן למצוא גם צמחי פקעות ובצל אשר אוגרים חומרים אחרים, הבצל הוא אחד מהצמחים המפיצים ריח הודות לחומרים אשר הוא אוגר בתוכו. בדרך כלל יופיעו צמחי הפקעות והבצל בצמחים רב – שנתיים. אלה הם צמחים שחלקיהם העליונים מופיעים רק בעונות מסיומות מעונות השנה ואילו בעונות אחרות הם מתנוונים ובקרקע נותרים האיברים אוגרי המזון .

סוגי הבצל המוקרים לנו:

דוגמא לצמחים המכילים איבר אגירה מסוג בצל הם : בצל הגינה, שום ,נרקיס ,חצב ,צבעוני וחלק ממיני האירוסים.

צמחים גיאופיטים

צמחים הנקראים גיאופיטים מכילים אברי אגירה תת קרקעיים המשמשים לאגירת מזון כדוגמת עמילן.
האגירה מתבצעת בעונה הגשומה, בכדי לעשות שימוש בצמח בעונה היבשה בה הצמח נמצא בתרדמה.

מאברי האגירה מסתעפים השורשים הגבעולים והעלים. אברי אגירה נוספים מתפתחים מאברי האגירה הקיימים ואז מתבצעת רביה וגטטיבית – רביה א- מינית. ישנם אברי אגירה מסוג בצל וישנם אברי אגירה מסוג פקעת.. הפקעת הינו גם כן גבעול קצר, מעובה, לרוב תת-קרקעי,שורשי.

דוגמא לצמחים שמכילים איבר אגירה מסוג פקעת הם: תפוחי אדמה,  סייפנים , כלנית ,רקפת, סתוונית וכרכום

צמחי פקעת ובצל הינם צמחים קטנים יחסית ועל כן על מנת להנות מריחם מומלץ לשתול אותם בעציץ שניתן לקרב אל מקום הישיבה בעת הצורך. צמחי פקעת ובצל ריחניים

דוגמאות לצמחי פקעת ובצל:

אורך חיי צמחי פקעת ובצל

רבים מהקונים טועים וחושבים כי קניית צמחי פקעת ובצל היא השקעה חד פעמית לטווח ארוך, והכוונה היא כי הם פורחים במשך כל השנה.אך חשוב לזכור כי רוב מיני הצמחים מסוג זה הינם צמחים רב-שנתיים החיים בתנאי גינון שנים ספורות בלבד(נרקיס, יקינתון מזרחי). ניתן להאריך את חייהם על ידי חלוקתם בריבוי אל-מיני. מיעוטם פורחים למשך שנים רבות (חצב מצוי, קליביה אדומה, נויה) ורק מיעוטם פורחים לאורך שנה אחת או כמעט לאורך כולה (צבעוני, רקפת מצויה תרבותית).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן