צמחי מים

צמחי מים הינם צמחים הגדלים בתוך מים או בסמוך למקור מים, כמו על גדות נחל למשל. לא מדובר על אצות, אלא על פרחים של ממש שמקורם בבתי גידול לחים בלבד. צמחים אלו מתאפיינים בתכונות יוצאות דופן וממחישים את יכולת ההסתגלות בטבע.

תנאי הגידול במים

צמחי מים מותאמים באופן ייחודי לסביבה רטובה. ככלל, אותם גורמים משפיעים על צמחי היבשה וצמחי המים, אך בשונה מצמחי המים, צמחי היבשה אינם מסוגלים להתקיים בבתי גידול מוצפים. על אף שהמים עצמם הם מקור חיוני לכל צמח, וכמובן שאינם מזיקים להם, תנאי סביבה לחים מדי מונעים את גידולם התקין. לא כך במקרה של צמחי המים.

התנאים המותאמים לגידול צמחי מים הם:

  • כמות חמצן
  • מידת חדירות אור
  • איכות המים
  • טמפרטורת מים

קבוצות צמחי מים

המיון נקבע על פי פרמטרים של מידת כיסוי הצמח. להלן שלושת הקבוצות:

  • צמחי מים מזדקרים: צמחים כגון שנית וקנה סוף, שחלקיהם התחתונים נמצאים בתוך המים ואילו חלקיהם העליונים מזדקרים מחוץ לפני המים.
  • צמחי מים צפים: בצמחים כגון עדשת המים וכדרורית, גוף הצמח צף על פני המים. בצמחים אחרים, כגון נימפאה ונופר, חלק מהעלים צפים על פני המים.
  • צמחי מים טבולים: צמחים כגון קרנן או ניידה, שכל איבריהם טבולים במים, או צמחים אשר רק תפרחותיהם מזדקרות מעל המים, כמו אלף העלה או וליסנריה.

מיון משני הינו צמחים אשר מצויים במים באופן חופשי אך אינם מחוברים בשורש לקרקע.

צמחי מים מזדקרים

אלו מהווים חוליית מעבר מצמחי יבשה לצמחי מים ויש ביכולתם להתקיים בסביבה לחה וגם יבשה, דהיינו בשני תנאי גידול שונים.

צמחי מים צפים

צמחים אלו גדלים במים עמוקים. גם צמחי מים צפים מתקיימים בסביבות לחות ויבשות, כאשר הם חשופים לאוויר שמעליהם ולמים שמתחתם.

צמחי מים טבולים

צמחים הגדלים במים צלולים. המבנה של צמחי מים טבולים שונה משל צמחים אחרים; הם בעלי עלים דקים ושקופים, שרחבים ביחס לנפח הצמח. מערכת השורשים שלהם מצומצמת ביחס לצמחים אחרים, אך עם זאת עדיין בעלת חשיבות להתפתחות תקינה בצמחי מים אלו..

מבנה צמחי המים

צמחי מים ייחודיים מבחינת המבנה שלהם, ובכך מתאפשרת התפתחותם בתנאי לחות. תכונה שמאפיינת את צמחי המים הינה רקמה בעלת חלל אויר גדול בכל איברי הצמח. תפקידה הוא להעניק יציבות לחלקי הצמח שבאים במגע עם המים. רקמה זו אוגרת את החמצן ומאפשרת לכל הצמח לצוף במים.

רבייה ותפוצה של צמחי מים

בצמחים אלו קיימות צורות רבייה שונות. חלקן נעשות על ידי חרקים וחלקן באמצעות המים. חלקיהם השונים של צמחי המים, ובמיוחד האבקה שבהם, מתאפיינים בעמידות בפני נוזלים. כך הפרי או הזרע מסוגלים לצוף על פני המים מבלי לגרוע מכוח הנביטה של הצמח. תהליך ההתפתחות התקין של הנביטה נמשך עד לרגע שבו הזרע או הגרעין שוקעים, ומתחילים לנבוט.

לצמחי המים קצב צמיחה שונה מצמחי היבשה המצויים, זאת משום שעונת הפריחה של סוגי הצמחים אינה זהה. גדילת צמחי יבשה מתרחשת במהלך סוף החורף ובתחילת האביב, ואילו צמחי המים פורחים רק בחודשי הקיץ החמים. הרבייה מתרחשת באמצעות חלקי ענפים ולא באמצעות זרעים.

בדרך כלל, צמחי מים מייצרים זרעים רבים קטנים אשר נישאים ברוח. עם זאת, רק חלק קטן מגיע אל פני המים ומתחיל לצוף. בצורה שכזאת הם מתפשטים ומתרבים בסביבה הקרובה של הצמח.

בכדי שהזרעים יבצעו תהליך נביטה תקין יש צורך בבית גידול שמותאם להם. זאת על מנת שבבתי הגידול לצמחי מים לא ינבטו צמחים אחרים. לעיתים, תהיה זאת רמת החשיפה לקרינת השמש שתעודד את תהליך הנביטה של צמחי המים במקום גידולם, ותהרוס כל צמח מזן אחר שאינו מותאם לאותו בית גידול.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים